fbpx
2gether206

המחקר שמצא שהמוזיקה "מתקנת" את המוח

אורון אוזלאי מטפל במוזיקה והמנהל המקצועי של 2gether. מספר על מחקר שמגיע מארצות הברית שמצא כי מוזיקה מותאמת אישית בולמת את הידרדרות מחלת האלצהיימר ומחזקת את המוח. "המוזיקה יכולה לשנות מצב רוח, להרגיע לחץ וחרדה, לעורר אינטראקציות חיוביות, להקל על תפקוד קוגניטיבי ולתאם תנועות מוטוריות" הוא מספר מניסיונו

בקרוב: רופא ינפיק מרשם למוזיקה מותאמת אישית למען המוח. לאחרונה הוכרזה מחלת האלצהיימר כמגיפה כלל עולמית, וזאת בעקבות עלייה בתוחלת החיים של האדם הממוצע. עלייה זו מביאה באופן ישיר לעלייה במספר האבחונים למחלת האלצהיימר.

בעקבות הכרזה זו עולם הרפואה והמחקר עובד שעות נוספות בכדי למצוא תרופה או פתרון למחלה, ולאחרונה פורסמו מחקרים חדשים רבים המעלים תובנות וגישות חדשות שלא הועלו לפני כן.

מוזיקה מותאמת אישית מפחיתה חרדה ומחזירה זכרונות

אחד המחקרים החדשים המדוברים ביותר בתחום האלצהיימר עוסק בהשפעתה של המוזיקה על מוח האדם, ומצביע על השפעה ייחודית על מוחם של חולי האלצהיימר.

המחקר החדשני שבוצע בארה״ב בחן את ההשפעה הישירה של מוזיקה מותאמת אישית על מוחו של החולה, ובפרט על אזור במוח המכונה רשת הבולטות (Salience network). רשת זו אחראית על מנגנוני הזיהוי והתגובה של האדם, והיא זו שאחראית לצמרמורת העונג הנעימה שאתם חשים בזמן האזנה לשיר אהוב.

בשיקוף MRI נמצא כי בזמן האזנה לפסקול המותאם אישית הופעלו ואף תקשרו בניהן הרשת הוויזואלית, רשת הבולטות, הרשת הביצועית והרשת הקורטיקוסבלבלרית. יתרה מכך, רשתות אלה תקשרו בקישוריות גבוהה באופן משמעותי.

הפעלת אזורים אלה, והקשר המשמעותי שנוצר ביניהם בזמן האזנה למוזיקה שופך אור על כוחה של המוזיקה להחזיר את האדם לזיכרונותיו, למהותו הפנימית, לקשר עם אדם אחר וכך גם להפחית משמעותית תחושות חרדה, חוסר שקט ותסמינים התנהגותיים נוספים המציבים קשיים רבים בפני החולים במחלת האלצהיימר ובני משפחתם.

האזנה למוזיקה מעוררת את המוח שלנו, באופן רחב ומעמיק- כזה המייצר פיצוי על הניוון הנגרם בעקבות המחלה. מוזיקה מתקופת ילדותו של החולה נמצאה כיעילה במיוחד בחיבור שלו לעברו, ובעיקר לזכרונות ארוכי הטווח.

זכרונות אלה חשובים במיוחד בתהליך ההגדרה העצמית שלנו- חשבו על מי שאתם ועל מה שמגדיר אתכם, ללא הזכרונות שלנו אנחנו כעלה נידף. מהות הקיום שלנו מטשטשת.



הפרשת דופמין מוגברת בזמן האזנה למוזיקה- ניסוי שחיבר נבדקים לfmri. – דופמין מופרש בזמן אכילה, קיום יחסי מין, שימוש בסמים וכדו. מופרש בעיקר בזמן מתח והרפייה שקיים במוסיקה
-שיפור בפתרון פאזלים
-החומר האפור שמחבר בין הסינפסות מתעבה
-צרבלום- תנועה ושווי משקל- גדל אצל פסנתרנים משמעותית. (מוח של מוזיקאי)
-הנתון המעניין ביותר מהשנים האחרונות- הקורפוס קלוסום גדל. לא ברור למה
-כל חלקי המוח מופעלים- אפילו גזע המוח מגיב למוזיקה ללא מילים. אין אף תופעה אחרת שגורמת לתגובה שכזאת

מוזיקה: העוגן למציאות

בעקבות מסקנות אלה, השימוש במוסיקה מותאמת אישית חשוב כבר מהשלבים הראשונים של אבחון המחלה. תהליך טיפולי זה ביכולתו לבלום משמעותית את התדרדרות המחלה ואף להביא לשיפור ניכר במצב החולה.

כחלק מהטיפול יש לסגל שגרה יומיומית של האזנה למוזיקה, באופן קבוע וסדיר- בדיוק כמו הסדר שנשמר בלקיחת תרופות. המוזיקה המשמשת כעוגן מחברת את המטופל בחזרה למציאות.

המחקר מלמד אותנו כי כאשר משתמשים בה באופן מתאים, מוזיקה יכולה לשנות מצב רוח, לנהל תסיסה הנגרמת על ידי לחץ, לעורר אינטראקציות חיוביות, להקל על תפקוד קוגניטיבי ולתאם תנועות מוטוריות. לא רחוק היום בו רופא ינפיק מרשם למוזיקה מותאמת אישית בעבור אנשים החיים עם אלצהיימר.

לרכישת מנוי לאפליקציה וערכת 2gether >>
http://bit.ly/2gether50

לכתבה המלאה שהתפרסמה בynet >>
http://bit.ly/2gether_ynet

שתפו את הכתבה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

רוצים לקרוא עוד💡?

קבלו הדגמה היום ❤️

התחילו התייעצות
רוצים להתייעץ?
היי,
מה מביא אותך אלינו?
Powered by