fbpx
BTE1

איך מוזיקה יכולה לעזור לנו להתמודד עם אלצהיימר?

במאמר הזה אנחנו הולכים לגלות לכם כמה כוח יש לכם להשפיע על היום יום של יקירכם!
 
יותר מזה, ככל הנראה בסוף הטור תתפסו את עצמכם ותגידו – איך לא עשינו את זה קודם!
אז באמת אין טעם בהלקאות עצמיות, עם זאת, עם המידע החדש שאביא לפניכם, מאחלת שתמצאו את הכוח לנסות ולהשתמש בו, כלומר בה, במוזיקה!
 
אם יקירכם חלה באלצהיימר, בוודאי נודע לכם כבר כי מחלת האלצהיימר מאופיינת בפגיעה כוללנית ורגרסיבית במגוון תפקודים רחב כגון פגיעה בזיכרון, ברמת המשכל, ביכולת הלמידה ביכולות המוטוריות והכישורים החברתיים ובתפקודי שינה. לפגיעה זו מתלוות התנהגויות שכיחות הכוללות ריבוי תגובות אגרסיביות, בלבול, אי-וודאות שמתאפיינת בבהייה ועוד. משמעות התופעות הנ”ל היא כמובן פגיעה באיכות החיים. בכל שנה מאובחנים כחמישה מיליון מקרים חדשים ברחבי העולם.
 
מלבד פגיעתו של האדם הלוקה באלצהיימר, דמנציה או מחלת המאופיינות בשכחה ואיבוד זכרון אחרות, קיימת פגיעה נרחבת בסביבה הקרובה הנאלצת להתמודד עם שינוי תפקידים משפחתיים, אובדן בטרם עת של אפיוני הדמות האהובה שמשתנה מול עיניהם וצורך בתמיכה והתארגנות מחדש.
 
הטיפול המסורתי כולל מתן מענה תרופתי לשימור תפקודים קיימים ומניעת התדרדרות תפקודים נוספים ושיפור תפקודים מוטוריים. עם זאת, בעשור האחרון נמצא כי תופעות הלוואי המתלוות לטיפול התרופתי מרובות ולפעמים עולות על התועלת. מתוך ניסיון למצוא מענה שאינו תרופתי החלו לחקור אמצעי התערבויות נוספים. שימוש במוזיקה שהחל להיחקר בתחילת שנות התשעים המוקדמות, נמצא כיעיל ביותר.
 
מוזיקה ושפה
בעבר בעת טיפול במוזיקה בחולי אלצהיימר הדגש היה בעיקר על שיפור תפקודי תקשורת ובכך מוזיקה הצטיינה משום האופי המבני שלה. למוזיקה כמו לדיבור יש מקצב, אינטונציה, תבניתיות הכוללת חזרות, הדגשים ועוד. באלצהיימר ישנה פגיעה חמורה ביכולת ההבנה והפקת השפה. עם זאת, נמצא כי היכולת להפיק מוזיקה היא האחרונה להיפגע ולכן מוזיקה הוכחה כמשפרת תפקודים קוגניטיביים, משפרת יכולות ורבליות, מפחיתה התנהגויות תוקפניות ומשפרת את איכות השינה. כמו כן נמצא שיפור משמעותי בתפקודים פיזיולוגיים הכוללים עליה ברמות המלטונין שמפחית גורמי מתח ומשפר מצבי רוח.
 
בדידות ושייכות
חולה דמנטי לרוב יתמודד עם תחושת בדידות. נמצא כי השתתפות בקבוצת התערבות מוזיקלית מגבירה את תחושת השייכות ומפחיתה את סממני העצבות והדיכאון המאפיינים אנשים הלוקים בדמנציה. כמו כן קיימת תחושת בדידות אצל בני המשפחה הקרובים לחולה עקב הגורמים שהובאו לעיל. גם השתתפות שלהם בסשן מוזיקלי עשויה להגביר תחושת שייכות ותחושת שותפות גורל כמו גם לסייע ביצירת זיכרונות חדשים ההולמים את שינוי המצב (בניגוד להישענות על הפער בין הזיכרונות המדגישים את התפקוד שהיה ואיננו עוד, עזרה למעשה בתמיכה באבל ובאובדן).
 
חיבור לרגשות כפתח לעידוד זיכרונות
הטיפול במוזיקה מזמין את החולה להתחבר לרגשות שלא נגישים לו דרך קבע מפאת מחלתו, להיזכר ברגעים משמעותיים ובזהות שלו שכהתה בחסות החשכה והבלבול.
בעת נגינה המוזיקה מזמינה את החולה לתרגול מוטורי בניסיון להפעיל כלי על ידי מניפולציה באיברי הגוף, מעודדת את הקשרים במוח ומעוררת תפקודים בהם חלה פגיעה. היכולת להיות יחד עם המוזיקה עשויה להגביר את תחושת המסוגלות של החולה ולהגביר את המוטיבציה שלו לפעולות נוספות.
 
ממצאים אלה בכללותם מעידים על הפוטנציאל האדיר הגלום במוזיקה לשם שיפור באיכות חיים.
  • ההמלצות לשימוש במוזיקה כוללות המלצות לשימוש יומיומי, המלצות לשימוש במוזיקה חיה המעודדת רצון להשתתפות והתערבות של החולה.
  • המלצה להשמעה של מוסיקה מגילאי העשרה המאוחרים או העשרים המוקדמים שם נמצא כי הקשר לרגשות ולמוזיקה ששמענו הם המשמעותיים ביותר.
  • באם המוזיקה מעוררת רגשות שלילים יש להפסיק אותה.
למרות ממצאים מעודדים אלה והזמינות הגבוה של היכולת להשתמש במוזיקה, המחקר על הפוטנציאל הגלום בשימוש במוזיקה ובטיפול במוזיקה עוד בראשיתו ויש להמשיך ולחקור אותו, לכן ההמלצות המצוינות למעלה הן ראשוניות ועיקריות בלבד.

שתפו את הכתבה

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on print
Share on email
Share on whatsapp

רוצים לקרוא עוד💡?

קבלו הדגמה היום ❤️